צ'אקרת השורש

(בסנסקריט-"מולאדהרא") | मूलाधार mūlādhāra

בראשית הבריאה, התמזגות הניגודים.

נגלה ונסתר, גילוי הפלא, ניצוץ החיים.

יצר החייתיות והחיות, המין והישרדות.

כוח הגשמיות והחומר.

אנרגיית ה"קונדליני" נעיר את נחש ה"קונדליני".

לאזור חיץ הנקבים (הפרינאום) יש תכונות של עיגון.

שחרור וטיהור מחוסר ביטחון, אלימות, פחד קיומי.

הקיום הראשוני, נגיעה וחיבוק, חום ואהבה.

כאשר אנרגיה זו אינה באיזון, את בחוסר בטחון עצמי, פחדים וחרדות דיכאון דאגה ותסכול.

תפקוד מיני לקוי.

קיבעון רגשי, חוסר מרץ, כניעות, מרגישה בלתי אהובה, המוביל להכאבה עצמית.

עלול להתבטא בהפקרות מינית.

תחושת חוסר התאמה מינית, חוסר תשוקה מינית.

מיקומה בין פי הטבעת לפתח הנרתיק אצל האישה

ואצל הגבר בין פי הטבעת לאשכים שהוא גם מיקום הקונדליני.

היכולת לגלות

"הגלוי לעין אינו השורש, השורש תמיד נשאר סמוי, תמיד נסתר".

אם את לא בקשר עם השורשים שלך, תאבדי את הקשר עם העליון.

דרך הגילוי האם אנו מוכנים לצאת למסע, תודעתה של היוצאת לדרך,

מציאת הנתיב שלך היא התענוג בגילוי.

מבחינה נפשית לאישה יש תכונות "יניות" היא רכה ומעגלית,

(אך בכל אישה יש גם תכונות "יאנגיות" גבריות).

לאישה יש קשר מאד חזק ליסוד האדמה, המתקשר לארציות (אימא-אדמה) גשמיות ויכולת הפריון.

ה"כאן ועכשיו" כל ההתחלות.

המין מחבר אותנו אל מקור הבריאה, כולנו התחלנו את דרכינו כזיווג בין זרע לביצית בין "שיוה לשאקטי".

מין במיטבו מחזיר אותנו אל הבראשית.

המין הוא מסע של גילוי- גילוי העצמי, גילוי צורכיהם ותשוקתם של בני הזוג.

נשימת טנטרית קפלבהטי- נשימת האש

קפלבהטי זו טכניקה נשימה עתיקה. היא מנקה, מחדשת ומעוררת את הגוף והתודעה. ונקראת גם נשימת האש.

לשבת בגב זקוף, בעיניים עצומות ולהתבונן בתנועה של הנשימה הטבעית בבטן. (7 דקות).

התחילו להדגיש את הנשיפות, נשפו החוצה באקטיביות ובבת אחת את האויר דרך האף, והרגישו איך הבטן נכנסת פנימה עם כל נשיפה (הוצאת אויר),

אפשר להניח את הידיים על אזור הפופיק, כדי להרגיש את הבטן נכנסת פנימה עם הנשיפה.

בשאיפות הרפו הבטן פשוט תתמלא לאחר כל נשיפה מעצמה.

הבטן נראית כמו מפוח שלוחצים עליו, (בנשיפה) הוא נכנס פנימה ואז מתמלא מעצמו. הפמפום חוזר על עצמו. הבטן יוצאת ונכנסת שוב ושוב.

המשיכו את הרצף של נשיפות בסבבים של 21 נשיפות.

התרכזו בעיקר בלנשוף החוצה באופן אקטיבי, ושימו לב שמיד אחרי הנשיפה הבטן מרפה והאויר נכנס מעצמו. חישבו על ניקוי של כל הרעלים בנשיפה מחוץ לגוף. וכשאתם מרגישים בנוח הגבירו את הקצב של מחזור זה.

סיימו את הקפלהבטי לאחר כל סבב לרוקן את כל האויר בנשיפה ארוכה עד שלא נשאר אויר והבטן מתרוקנת ועיצרו למספר שניות בעצירת נשימה.

הכוח הנקבי

מה הפחיד את אליהו הנביא בכוח הניקבי?

דמותו של אליהו כאיש עיקש וקיצוני שפועל נגד האלה האשרה היא אשתורת ומנסה לשבור אותה, אליהו פועל באכזריות, ושוחט את נביאי הבעל והאשרה. (850 איש ואישה).

יותר מאשר נביא אני רואה באליהו "ג'הדיסט פנאטי" הרומס את כוחה של האלה את כוחה של האישה.

אליהו פעל בקנאות עזה לאל העברי הזיכרי יהווה ויוצא במאבק עיקש נגד האלה הנקבית האלה אשתורת. (אלת היופי, הפיריון והתשוקה, בספר ירמיהו היא מכונה גם מלכת השמיים) בתקופות מסוימות האלה נחשבה כבת זוגו של האל העברי. בני ישראל לעיתים סגדו לאלה, לעיתים מיזגו אותם עם אלוהי ישראל ולעיתים נשמר זכרה רק בשמות מקומות. כך למשל, ונשות ירושלים ישבו בבתי ה"קדשים" וארגו בתים לאשרה (מלכים ב' כ"ג). בכונתילת עג'רוד שבדרום יהודה אף נמצאה כתובת מימי המלוכה, עם המילים 'לה' שמרן ואשרתה', 'לה' תמן ואשרתה', המלמדות כי האלה אשרה נחשבה בחוגים מסוימים לבת זוגו של האל העברי.

הפולחן

הפולחן לאלה אשרה כלל, טקסי הילולה, וקיום יחסי מין פולחניים (חתונה קדושה-כתבים שנמצאו באוגרית) בין כהניו של בעל לבין כהני אלת האדמה, אלת הפריון והסקס. פולחנה היה קשור לעצים שניטעו לכבודה, (הקבלה לחג טו-בשבט) אימא-אדמה והיה קשור לקיום יחסים בין כהנים וכהנות להמוני העם וגם למיניות מקודשת (לכך מתקשרת אזהרת המקרא באיסור על קדשים וקדשות). הכוח הנשי הוא ששלט בפולחני האלה וזה כנראה לא מצא חן בעיני אליהו. *הקדשים והקדשות היו כוהני וכוהנות מין.

מה הפחיד את אליהו בכח הניקבי? אליהו היה במערבולת של תשוקות אל המין הנשי, לאישה יש כח עוצמתי הוא מנסה להקשיב לאלוהים אבל התשוקות מפריעות לו הן גורמות לו לרעש בראש, בגוף שמשגעות אותו, התשוקות אל האישה אינן טהורות. ואז הוא מסיט הרגש והתשוקות כאל עבודה זרה עבודת האלה היא חטא נורא, וכופה על עצמו ועל הסובב אותו את טוהר האל הזכרי. במקום לעסוק באמיתות רוחנית, הוא עוסק ב"טהור" וברמיסה של העוצמה הנשית.